שולמית עציון
"אני עוסקת במיצב, פיסול וצילום.
בתהליך העבודה אני מחפשת לגעת בקצה הגבול של החומר, בנקודת הממשק בין היש לאין.
יש ׳חסר׳ שיש בו מן המוות והסופיות ובמקביל גם מהווה כלי שמאפשר לאינסוף חלומות לבוא
בו.
אני מבקשת ללכת על הקו הטעון המחזיק בשניהם, ביש ובאין, לא לטשטש או לעמעם אחד את
השני אלא לקיים משהו - אחר.
הבחירה החומרית קשורה למהות העבודה אך גם ה'אין חומר' - המרחב והחלל אליהם אני
מתייחסת, הם עבורי חומר נושא מהות, כמו שאר החומרים והאובייקטים איתם אני עובדת.
הדיאלוג, המתח, הדחיה והמשיכה, בין הרובד החמקמק לחומר, מניעים אותי לפעולה. לעיתים
מהות העבודה, נגזרת מתוך מפגש עם מקום, לעיתים חומר מסויים ""שולח אותי"" ללמוד את
הקסם והמגבלות שבו ולעיתים אני מחזיקה בתדר, רגש או מחשבה ומחפשת את המקום
.והחומר המתאימים
