בעבודות שלי אני חוקרת את היחס בין היומיומי לנשגב. כיצד האנושיות (והאמנות) מייצרת את הקשר בניהם ושואפת לספק את התשוקה למצוא את הטרנסצנדנטי בנגלה.
אני משתמשת בכלים של ציור ורישום פיגורטיבי כמדיום עבודה, גם כשאני מתשמשת בטכניקה פחות סטנדרטית, הציור הרפרזנטטיבי משמש אותי כנקודת מוצא.
העבודות נעות על גבי הציר בין הנוכח, כפי שהוא, לבין הסימבולי. בין ההתייחסות לרגעי, נסיון לתפוס את הנוכח בהתערבות מינימלית לבין הסמלי והאלגורי שמנסה למצוא ייצוג ויזואלי (וכמעט תיאטרלי) למושג או תחושה. מצד אחד אני שואבת את ההשראה מהסוריאליסטים שמשתמשים בדימויים טעונים ומצד השני מהציור התפיסתי (perceptual painting) שנותן דגש על תהליך ההתבוננות האישי כנושא מרכזי ביצירה ולאו דווקא בתוכן המצטייר.