רב תחומי

אני אמנית רב תחומית, בסגנון שבין פיגורטיבי למופשט ובין עדין לגרוטסקי
בעבודותי אני מתעסקת בשני נושאים עיקריים,
סיפורי חוה- אחות עם צרכים מיוחדים: מתעסקת בשונות, בנכות, אני מציירת את חוה ואותי בצבעי מים, שם ניתן לראות את הדמות נעדרת נוכחת כמו הרצון לדבר או להעלים את מה שלא רוצים לדבר עליו. בנוסף, אני משלבת גם קטעי מיצג, שירים כתובים וסאונד.
דימויים גופניים נשיים שמבטאים את הרצון לבחון את גבולות הגוף רגע לפני שנרדמים כשצבעי המים מאפשרים רכות
.ואינסוף

"אני עוסקת במיצב, פיסול וצילום.
בתהליך העבודה אני מחפשת לגעת בקצה הגבול של החומר, בנקודת הממשק בין היש לאין.
יש ׳חסר׳ שיש בו מן המוות והסופיות ובמקביל גם מהווה כלי שמאפשר לאינסוף חלומות לבוא
בו.
אני מבקשת ללכת על הקו הטעון המחזיק בשניהם, ביש ובאין, לא לטשטש או לעמעם אחד את
השני אלא לקיים משהו – אחר.
הבחירה החומרית קשורה למהות העבודה אך גם ה'אין חומר' – המרחב והחלל אליהם אני
מתייחסת, הם עבורי חומר נושא מהות, כמו שאר החומרים והאובייקטים איתם אני עובדת.
הדיאלוג, המתח, הדחיה והמשיכה, בין הרובד החמקמק לחומר, מניעים אותי לפעולה. לעיתים
מהות העבודה, נגזרת מתוך מפגש עם מקום, לעיתים חומר מסויים ""שולח אותי"" ללמוד את
הקסם והמגבלות שבו ולעיתים אני מחזיקה בתדר, רגש או מחשבה ומחפשת את המקום
.והחומר המתאימים

כאומנית רב תחומית אני משתמשת במיצב, וידאו, צילום, ואסמבלג’, כדרך להתבונן במשמעות של הטפל. אני בוחרת בחומרים שבדרך כלל נעלמים בתוך הסביבה: ניירות, פחיות, מים, אבק, אפר, אבנים שבורים. באותו אופן אני מפתחת שתי פרויקטים עכשיו שעובד עם קולות מתוך היום יום ועם הצל המקרי. אני משלבת בתוך העבודות גם חלקים מהסביבה האורבנית, כמו קבלים וחוטי ברזל ורשתות חלונות, וגם חלקים מהסביבה הטבעית כמו דימויים מתוך נופי טבע, וכל זה כדרך לבטא את חווית הקיום. אני מוצאת משמעות בעבודותיי דרך תנועת החסידות בעולם היהודי, שאופן העבודה מושפעת מתנועות אומנות אמריקאיות כגון אומנות סביבתית, אקו-פמיניזם, אומנות מבוסס תהליך, ואומנות מיחזור.

עבודותי מתעסקות בוידאו ארט ופיסול על ידי מבניות, ארכיטקטורה וחלל בקנה מידה משתנה. סגנון העבודות הוא מינימליסטי ומתייחס לצורניות הגאומטרית וליחס בין דו מימד ולתלת מימד. המינימליזם יוצר התמקדות ושליטה על ההתרחשות באופן עדין ושקט.
המודלים מדמים ריהוט ביתי או מבנים המתפרקים או נבנים בצורה, בחומר ובחוויה. אשליה ומסתורין המפעילים את הצופה יוצרים את הפירוק המחשבתי, והמודלים בנויים מחומרים קלים, מתפרקים כרישום או כפיסול ובכך חושפים את ארעיותם. דימוי הפירוק שאוב מעולם המיסטיקה היהודי ומתייחס למסתורין של החורבן וההרס, מהמקום הארעי של היום יום ובידיעה שיש נשגב ממנו.
היכולת לחבר מחדש את השבור למערך צורני, מבני, רישומי מאפשר ליצור את השלם המחודש כאמנות.

דילוג לתוכן