תוכנית "החממה"

מעדיפה לעשות מאשר לדבר מאז שזוכרת את עצמי ,לכן בחרתי בחומר שכביכול אינו מדבר מעצמו, אלא סופג, משקף, מעביר ומראה את העולם סביבו ואף הרבה מעבר. החומר הקליל ולכאורה אינו מחייב, אוורירי ולפתע בוחן .זכוכית מעניקה לי כוח הדיבור שמבחינתי עמוק ומדויק יותר מכל דיבור אחר. זה מתבטא בשיתוף חומרים שונים שדרכם אני מעבירה שילוב של התרבויות של ארץ המוצא וארץ ישראל ,של השורשים והווה ,מציאות וחלום ,שאיפה
.וציפייה

בעבודותי הנעות על פני מדיומים שונים )וידאו,צילום,פרפורמנס ומיצב( אני חוקרת פיסות חיים, פרקים
חזותיים בספר ההיסטוריה הפרטית שלי כאשה חברת הפלג החרדי ירושלמי. זהו מחקר שנעשה מנקודת
מבטה של מי שמצויה בתוך מערכת חברתית בעלת אמונות, חוקים וגבולות, אך גם עומדת בעמדת הצופה
מבחוץ.
בעבודות אני בודקת שאלות הנוגעות למגדר, מיניות, וטקסים סביב נשיות אני מתייחסת לאופן המניפולטיבי
בו גברים בחברה החרדית עושים שימוש בתורה כנגד נשים: גופן, זהותן ואף אמונתן.
דרך הפעולה האמנותית אני אוספת חלקי זהות שזנחתי תוך כדי חזרתי בתשובה (1990 )והקמת המשפחה.
אני חוזרת לריקוד לתנועה ולפרפורמנס. מסע של כיסוי וגילוי, הסתרה פיצול והסוואה והרצון לקרוא תיגר על
.גבולות הגוף ושל מערכות חברתיות

בעבודותיי אני יוצרת ומפסלת בחומר קרמי תוך חקירה חומרית וצבעונית. אחד העקרונות העומדים מול עיניי בזמן היצירה הוא ליצור פסל ומייצב דינמי על אף היותו דומם לצופה, ובכך להעביר לצופים את התנועתיות שהושקעו בתהליך היצירה. הנושאים בעבודותיי משתנים, בתחילה העבודות עסקו בחיפוש פנימי וכעת בעיקר בשיתוף של הצופים בנושאים הבוערים לי.
בעבודתיי האחרונות עסקתי בנושא של גוף האישה ובפרט בהריון, תוך התמקדות בשינויים החיצוניים ובעיקר בשינוי הנפשי והפנימי על ידי התמודדות עם פחדים ומשקעים מהמפגש האישי שלי עם הריון. העבודה ""בטן מלאה"" (2017) נוצרה מתוך מפגש עם טקסטים היסטוריים שהיו מוטבעים על קערות השבעה ועסקו בפחדים היומיומיים של אנשי התקופה, בעבודתי שיקפתי את הפחדים האישיים
.שלי בנושא הפריון וההורות

"ציורי הפיגורטיבים משמן על בד מצוירים לרוב מהתבוננות, הנושאים החוזרים הם הפורטרט, טבע דומם ונופים, היצירות בעלות שכבת צבע עבה, צבעוניות עזה ונטייה להפשטה, בניסיון להדהד רגש וענין מעבר לדימוי. עבודות הקולאז' נעשו כהעתק אחר יצירות מתולדות האמנות כמשחק בין הצבע, הצורה לתמונה השלמה.

בעבודות העכשוויות ישנה התייחסות לנושאים ישראליים ויהודיים בניסיון לגעת בנושאים כואבים לרוב במעטה הומוריסטי. התכנים יהיו סביב תופעות חברתיות וקיומיות כגון השבת,האלימות במרחב הציבורי וכו'.
עבודות אלו עשויות בטכניקות של רקמה, טקסטיל ועוד. לדוג', סדרת כיסויי החלה (2013-2016) העוסקת באתגרי המשפחה היהודית. וכן צעיף הנחמה (2015-2018) כקמע ישראלי, השזור אלמנטים מהיומיום ומחיי הצבא."

כאומנית רב תחומית אני משתמשת במיצב, וידאו, צילום, ואסמבלג’, כדרך להתבונן במשמעות של הטפל. אני בוחרת בחומרים שבדרך כלל נעלמים בתוך הסביבה: ניירות, פחיות, מים, אבק, אפר, אבנים שבורים. באותו אופן אני מפתחת שתי פרויקטים עכשיו שעובד עם קולות מתוך היום יום ועם הצל המקרי. אני משלבת בתוך העבודות גם חלקים מהסביבה האורבנית, כמו קבלים וחוטי ברזל ורשתות חלונות, וגם חלקים מהסביבה הטבעית כמו דימויים מתוך נופי טבע, וכל זה כדרך לבטא את חווית הקיום. אני מוצאת משמעות בעבודותיי דרך תנועת החסידות בעולם היהודי, שאופן העבודה מושפעת מתנועות אומנות אמריקאיות כגון אומנות סביבתית, אקו-פמיניזם, אומנות מבוסס תהליך, ואומנות מיחזור.

אני אמנית בין תחומית עם דגש על וידאו, סאונד ופיסול. בעבודות שלי אני מנסה לתת קול למצוקה שאין לה ביטוי חיצוני, למצוקה שלא נאמרת, מסיבות של בושה, פחד או חוסר מודעות. אני חוקרת נושאים כמו זוגיות, פוריות, בריאות הנפש – נושאים שלכאורה נראים מובנים מאליו, אבל בפועל אלו מצבים מורכבים מלאי קשיים שסובלים מלחץ חברתי ומהשתקה. חלק מהעבודות אני מייצרת כרפראנס ליצירות איקוניות מתולדות אמנות. לחלק מהעבודות יש משך של זמן ריאליסטי, כלומר זהו פרפורמנס שנעשה למצלמה והצופים הופכים להיות שותפים במיצג שלפנהים.
החלל בעבודותי הינו מרכיב מרכזי וחשוב. בעבודה “ליקוי יריח” לדוגמה החלל מצולם וערוך בתנועה רציפה ונמשכת והתחושה המתקבלת היא של חלל אין סופי והדמות המצולמת ניראת כלואה במבוך.

הציורים, שמן על בד, בדרך כלל יהיו פיגורטיביים ויכללו דמויות אדם או חיה או שניהם. אני שואבת את הדימויים שלי מדמויות אותן אני רואה סביבי. הנראות של אנשים דתיים מעניינת אותי. מקורות ההשראה שלי הן חיי הדת, הכאוס של הסביבה העירונית, משפחה, האימהות ומה שמצופה ממנה, יהדות, נצרות, ותולדות האמנות.
הדימויים שאני יוצרת הם בעלי מטען דתי וחברתי. הם מעוררים שאלות, ולעיתים גם מטרידים ממש. הכאוס מצד אחד ועם זאת הבהירות בערכים החשובים לי מצד שני מובאים לידי ביטוי בפן הטכני: הדימויים הם ברורים, פיגורטיביים ופלסטיים אך התוכן הוא מורכב. אני מציפה על גבי הבד את המתחים שנוצרים בתוכי פנימה בהיותי אישה ישראלית, יהודייה, דתייה (שגדלה והתחנכה בבני ברק למשפחה ולחינוך חרדי) ואמנית הפועלת בעולם חילוני.

דילוג לתוכן