הנושאים המוצגים באים מעולמן האישי - נשי של האמניות, בתנועה חמקמקה בין הפנימי והגופני, מן המרחב הפרטי הביתי, אל עבר השיח עם המרחב החברתי, הציבורי והפוליטי. ההסתכלות על המרחב האישי במבט אינטרוספקטי, בו מראה פנים הבית הופך לדימוי ביולוגי, תאי רקמה ותאי שריר, התחלה של חיים במפגש בין תאים ביצירת עובר, כסוג של סכמה מכאנית. התא הביתי כתא חיים וכגוף פעיל. אלו לעומת נקודת המבט החיצונית: שורת בתים מצדה השני של גדר ההפרדה, מודל סביבת מגורים ביציקה כמשחק וכמטאפורה לעקירה, וגלות. תמונת נוף ירושלמי מסורתי, מודפסת בתלת מימד כזיכרון שמעובד באופן ממוחשב, מודרני וקר. נוף עירוני ומרכיבים מכאניים של סביבה כצינורות ורשתות, הנתונים לפרשנות אמנותית בחומרים מעודנים כפורצלן וחוטי רקמה וביגוד נשי המשמש ככיסוי פנימי וחיצוני.